גידול בסיס הגולגולת ובלוטת יתרת המוח

בלוטת יותרת המוח היא בלוטה קטנה יחסית, הממוקמת בשקע במוח ("האוכף הטורקי"), המהווה מעין גומחה בעצם היתד, הממוקמת בבסיס הגולגולת.

תסמינים:

ברוב המקרים, הגידול בבלוטת יותרת המוח לא יתבטא בתסמינים נוירולוגיים. במקרים שבהם תסמינים אלו יופיעו, הם יופיעו ככאבי ראש כרוניים בלבד. במקרים שבהם נוצר דימום בתוך הגידול, אפשרי כאב ראש עוצמתי המופיע בפתאומיות. התסמינים השכיחים יותר הם תסמיני צירים הורמונליים, המעידים על הפרעות בתפקוד הבלוטה.

רוב התסמינים כוללים הפרשת חלב-אם מחוץ לתקופת ההנקה, שינויים במחזור החודשי, ירידה בדחף המיני ואין-אונות או תחושת חום קבועה, שלשולים ואובדן משקל כעדות לייצור יתר של הורמוני בלוטת יותרת המוח. כיוון שבלוטת יותרת המוח משפיעה על מגוון רחב של תהליכים פיזיולוגיים ועל סוגים שונים של מערכות בגוף, ההסתמנות הקלינית של הגידול אינה אחידה ועשויה להתבטא במגוון אופנים.

הגידול עשוי להפעיל לחץ מכני על מבנים הסמוכים לבלוטה ולגרום לתסמינים במנגנון שאינו אנדוקריני. כך, למשל, הגידול יכול להפעיל לחץ על העצבים הסובבים את האוכף הטורקי, ולגרום לראייה מטושטשת, ראייה כפולה, התרחבות של האישונים ועוד.

במקרים שאינם שכיחים במיוחד, ילדים הסובלים מגידול בבלוטת יותרת המוח עשויים לחוות צמיחה מהירה ביותר לממדי ענק. מבוגרים שסיימו את תהליך הגדילה, עלולים לחוות הרחבה של עצמות הפנים, כפות הידיים וכפות הרגליים. תופעה זו, הנקראת אקרומגליה, מהווה ביטוי להפרשה עודפת של הורמון הגדילה.

דרכי טיפול:

לא כל הגידולים בבלוטת יותרת המוח אכן מטופלים: אם מדובר בגידול זעיר שהתגלה באקראי, הנראה בצילום ראש בלבד (שבוצע בשל סיבה אחרת ולא לאבחון הגידול) ולא בא לידי ביטוי בתסמינים קליניים כלשהם, ניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד. הטיפול נדרש אך ורק במקרים בהם גורם הגידול לתסמינים הפוגעים באיכות החיים של החולה.

הטיפול הנפוץ ביותר כולל ניתוח שבו מסירים את האדנומה. במרבית המקרים, לאחר הניתוח נשארים בגוף המטופל תאי גידול אך כיוון שהגידול בבלוטת יותרת המוח נוטה להתפתח לאט מאוד, אין כל סיבה לדאגה מפני חזרת התסמינים זמן קצר לאחר הניתוח. במקרים שבהם המטופל ממשיך לסבול מתסמינים או במקרים שבהם התסמינים מתלקחים מחדש, יהיה ככל הנראה צורך בטיפול נוסף הכולל ניתוח חוזר או הקרנות.