השמנה נובעת מהפרת שיווי המשקל בין האנרגיה הנצרכת לאנרגיה המנוצלת. בגוף יש גם מנגנון ויסות המנסה לשמור על מסת גוף קבועה, כך שירידה בצריכה הקלורית תגרור ירידה בהוצאה האנרגטית.
נראה שהגורמים להשמנה הם שילוב של פקטורים גנטיים וסביבתיים, המשפיעים על מנגנוני צריכת המזון והוצאת האנרגיה. ההוצאה האנרגטית, עיקרה מושקע בקצב המטבוליזם הבסיסי של הגוף בזמן מנוחה.
קצב המטבוליזם הבסיסי מושפע ממספר גורמים, ובהם המוצא האתני - גבוה בלבנים ביחס לשחורים; המין - גבוה בבנים ביחס לבנות; הגיל - גבוה יותר בצעירים ביחס לזקנים.
ההשמנה הנובעת מהשפעת הסביבה קרויה השמנה ראשונית או אידיופטית. השמנה זו היא שילוב של גורמים תורשתיים עם גורמים סביבתיים והתנהגותיים. המאפיינים של ההשמנה הראשונית יהיו השמנה משפחתית, גובה תקין, התבגרות מינית תקינה ולעתים אף מוקדמת, קידום בגיל עצמות והיעדר ממצאים גופניים נוספים.
גורמים נוספים הקשורים לשכיחות מוגברת לפתח השמנה בילדים כוללים השמנה של ההורים - המכפילה את הסיכוי של הילד להיות שמן, ובייחוד השמנה אימהית; משקל לידה גבוה או נמוך; היעדר פעילות גופנית ועלייה בשעות מסך.
השמנה יכולה להיות גם חלק מתסמונות או מהפרעות אנדוקריניות(הורמונלית) וקרויה אז השמנה משנית - המהווה כ-5% ממקרי ההשמנה בגיל הילדות וההתבגרות.
השפעת הסביבה על ההשמנה:
תרומתה המשמעותית של הסביבה לתופעת ההשמנה ניכרת על פי העלייה הגדולה בממדי המגפה בעשורים האחרונים.
אם בימים קדומים, לרקמת השומן היה תפקיד במלחמת הקיום כמקור מאגר אנרגיה לעתות רעב, כיום בעת שהמזון זמין מאוד ואורח חיינו פעיל פחות, וכך הפך יתרון זה לחיסרון.
סגנון החיים כיום כרוך בירידה בפעילות הגופנית בהשוואה לעבר.
ילדים מבלים כיום שעות רבות יותר בישיבה מול הטלוויזיה והמחשב, הילדים נחשפים לפרסומות למזון ובמיוחד מזון עתיר שומן וקלוריות ונוטים לאכול תוך כדי צפייה בטלוויזיה.
מכיוון שמגמת העלייה בשכיחות ההשמנה משותפת למבוגרים ולילדים, ניתן להניח שקיים גורם סביבתי משותף או אולי סגנון חיים המוכתב על ידי ההורים והמשפיע גם על משקל הילדים.
