סרטן הלבלב הוא מהגידולים האלימים ביותר במערכת העיכול - רביעי מבין גורמי התמותה הסרטניים. בשל הופעה של התסמינים בשלב מתקדם של המחלה, הפרוגנוזה אינה טובה וניתוח במגמת ריפוי מתאפשר רק במיעוט החולים. הסיכוי להחלמה טמון בגילוי מוקדם בקרב אוכלוסיה בעלת סיכון.
הפרוגנוזה של גידול מסוג ״אדנוקרצינומה״ בלבלב אינה טובה בדרך כלל., הישרדות ממוצעת הנה 10 עד 20 חודשים, ורק כעשירית מהחולים שורדים למשך חמש שנים.
כמעט כל גידולי הלבלב הממאירים מקורם בלבלב האקסוקריני.
קיים קשר בין הופעת התסמינים לבין מיקומו של הגידול בפרנכימת הלבלב: גידול בראש הלבלב הנו בעל פוטנציאל לגרום לחסימה במוצא צינורות המרה והלבלב ולפיכך יבוא לידי ביטוי בצהבת ובדלקת כרונית של פרנכימת הלבלב. גידול בגוף או בזנב הלבלב לא יגרום מבחינה אנטומית לתסמינים אלה.
גידול בלבלב יכול להתפשט מקומית לכלי דם סמוכים, לבלוטות לימפה, לכבד, ובאופן פחות שכיח לריאות ולעצם.
גידול בלבלב יכול להופיע גם באופן של אי ספיקה לבלבית עקב חסימת צינור הלבלב , צואה שומנית (סטאטוריאה), תת-ספיגה, ירידה במשקל, או בצורה של סוכרת חדשה.
דלקת לבלב יכולה לשקף גם היא היתכנות לסרטן לבלב ועובדת זאת נלקחת זאת בחשבון בבירור האתיולוגיה לדלקת לבלב.
בשל תסמינים מאוחרים, האבחנה בדרך כלל מתאחרת למצב שבו כחמישית מהחולים בלבד מועמדים לניתוח בעל סיכוי מרפא.
סימנים מקדימים:
· הופעת צהבת אסימפטומטית
· דלקת חדה בלבלב בגיל מבוגר וללא אטיולוגיה ברורה
· ירידה בתאבון ובמשקל
· כאב בטן המקרין לגב
· סוכרת חדשה
· צואה שומנית (סטיאטוריאה)
· תופעות תרומבואמבוליות כחלק מתסמונת פרא-נאופלסטית
טיפול:
ניתוח להסרת הגידול מהווה את הטיפול היחידי המאפשר ריפוי והוא מבצוע אצל חולים עם מחלה ממוקמת בלבלב וללא חדירה לכלי דם גדולים.
בשל הופעתם המאוחרת של הסימפטומים בגידול בלבלב, רק מיעוט החולים אכן מסוגל לעבור ניתוח עם כוונת ריפוי.
לעיתים, הערכה טרום ניתוחית אינה מאפשרת דיוק בקביעת נתיחות הגידול ואז יתכן שימוש באקספלורציה לפרוסקופית לצורך קביעת אפשרויות הטיפול הניתוחי.
הגישה המקובלת לאחר ניתוח כריתת הגידול היא מתן כימו-רדיותרפיה (בארה"ב) או כימותרפיה לבד (באירופה).
