תסמונת למחלת כליה או פגיעה כלייתית שנגרמת כחלק ממחלה מערכתית, המוגדרת על ידי שלושה מאפיינים המופיעים במשולב:
· הפרשת חלבון בשתן בכמות גבוהה
· ירידה ברמת חלבון האלבומין בדם
· בצקת פריפרית בגפיים ולעיתים גם בפנים.
מחלת הכליה, המלווה בתסמונת הנפרוטית, עלולה להחמיר תוך התפתחות אי ספיקת כליות ולעתים אי ספיקה סופנית המצריכה דיאליזה והשתלת כליה.
הפרשת החלבון בשתן שמאפיינת תסמונת נפרוטית מובילה לאובדן חלבונים חשובים נוספים לגוף, לרבות אלבומין וכן חלבונים אימונוגלובולינים שאובדנם פוגע בתפקוד מערכת החיסון וביכולתה להגן על הגוף מפני זיהומים. דלקת קרום המוח ודלקת הצפק הם הזיהומים השכיחים ביותר בקרב אנשים עם תסמונת נפרוטית.
