אקנה וולגריס (Acne vulgaris) הידועה גם כ"פצעי בגרות", היא מחלת העור השכיחה ביותר בילדים ובמתבגרים, עם שכיחות עד 87-70 אחוזים במתבגרים. המחלה מתבטאת בהופעת פצעונים בפנים, חזה וגב.
המחלה שכיחה ביותר אצל ילדים ומתבגרים אך מופיעה גם באנשים מבוגרים. למרות שמדובר במחלת עור, המחלה עשויה לגרום להשפעה פסיכולוגית משמעותית, הן בגיל ההתבגרות והן במבוגרים. ניתן לטפל באקנה על ידי טיפול מקומי או בתרופות הנלקחות דרך הפה.
הטיפול התרופתי באקנה, כאשר הוא ניתן בזמן, הוא יעיל ומרפא את המחלה ברוב האנשים. בהעדר טיפול מתאים, עשויה להיגרם פגיעה בביטחון האישי ודימוי הגוף של בני נוער וכן עשויות להופיע צלקות על הפנים ועל הגב, שהן בלתי הפיכות בהרבה מקרים וקשה מאוד לטיפול.
לאקנה טווח רחב של תסמינים, החל באקנה קומדונלי קל, עם או בלי פצעונים דלקתיים וכלה במחלה חמורה עם פצעונים דלקתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים גם הופעת תסמינים מערכתיים כדוגמת חום או כאבי מפרקים.
למרות שאקנה נחשבת למחלה של מתבגרים, היא עשויה במקרים מסוימים להופיע גם בגילים צעירים יותר ואפילו אצל תינוקות. מבוגרים עלולים להמשיך ולסבול מאקנה גם בגילי 30, 40 ואפילו 50 שנה.
רוב חולי אקנה סובלים משילוב של אקנה שאינו דלקתי ומאקנה דלקתי
- אקנה שאינו דלקתי - אקנה קומדונלי (Acne comedonal) – מתבטא בהופעת נגעים לא דלקתיים (קומדונים). תחילה מופיעים מיקרו-קומדונים - פצעונים פנימיים בעור שאינם נראים לעין. נגעים אלו הם הבסיס להתפתחות הקומדונים, המופיעים בשני אופנים: לבנים ושחורים. בתחילה מופיעים קומדונים לבנים המעידים שהפצעונים סגורים ולא נחשפו לחמצן. לאחר מכן, כאשר הקומדונים נפתחים ונחשפים לחמצן, הם משנים צבעם לשחור.
- אקנה דלקתי (הופעה של פפולות ופוסטולות) - הפצעונים הדלקתיים, העשויים להיות שטחיים או עמוקים, מתפתחים ממיקרו-קומדונים או מקומדונים. במקרה של מחלת אקנה קשה יותר, פצעונים דלקתיים שטחיים עלולים להתפתח לקשריות גדולות (נודולים).
- אקנה נודולרי- נודולים הם נגעים דלקתיים בגודל מעל 5 מ"מ, שעשויים להיות רגישים בזמן מישוש. הנודולים עלולים לכאוב וכאשר הם אינם מטופלים מופיעות לרוב צלקות משניות לנודולים, שהינן כמעט בלתי הפיכות.
טיפולים ותרופות
כל סוגי הטיפולים באקנה אורכים זמן - יחלפו ארבעה עד שמונה שבועות עד שניתן יהיה להבחין בתוצאות לטיפול. במקרים מסוימים מצב העור אף מחמיר לפני שישתפר.
טיפולים מקומיים בפצעי בגרות יכולים לכלול תכשירים לטיפול נקודתי בפצעוני האקנה, תרחיצים ותחליבים שמפחיתים הפרשת החלב, הורגים חיידקים ומעודדים את השלת תאי העור המתים ואת ריפוי הפצע. תרחיצים ותחליבים אלו, שמכילים חומרים פעילים כגון בנזואיל פראוקסית, גופרית, רסורצינול, חומצה סליצילית וחומצת חלב, מיועדים לטיפול בפצעי אקנה קלים ואינם דורשים מרשם רופא.
אם פצעי הבגרות חמורים יותר או שאינם מגיבים לטיפול זה, מומלץ לפנות לרופא עור שישקול טיפולים תרופתיים.
טיפול תרופתי מקומי
- ישנם מספר קרמים, תמיסות או ג'לים המיועדים למריחה על הפצעים לאחר ניקוי העור. הנפוצים בהם הם נגזרות של ויטמיןA המעודדים השלת תאי עור מתים, מפחיתים את הפרשת החלב ומונעים היווצרות קומדונים (ראשים שחורים או לבנים). חומרים אלו עלולים לגרום לגירוי קל של העור, לכן יש להתחיל את השימוש בהם בהדרגה ולהקפיד להימנע מחשיפה לשמש.
- טיפול באמצעות חומרים אנטיביוטיים שממיתים את החיידקים שאחראיים לדלקת ולמוגלה האופייניים לפצעי אקנה.
שימוש בתכשירים אלו או שילוב ביניהם, בהתאם לשיקול הרופא, מביא תוצאות רק בחלוף מספר שבועות.
תרופות לטיפול באקנה הניתנות לבליעה
אם פצעי אקנה אינם עוברים לאחר הטיפול החיצוני או כשהבעיה חמורה, הרופא יכול לרשום מספר תרופות הניתנות לבליעה, לעתים בנוסף לשימוש בקרמים או ג'לים ותכשירים לטיפוח העור המותאמים לאקנה.
- אנטיביוטיקה - מסוג מינוציקלין או דוקסיציקלין מסייעת להרוג את החיידקים שגרמו להתפרצות אקנה ולהפחתת התפתחות הפצעים והדלקת. הטיפול האנטיביוטי נמשך שלושה עד ארבעה חודשים.
גלולות למניעת הריון - שמשלבות אסטרוגן ופרוגסטרון, מסייעות לטיפול באקנה אצל נשים ונערות, כיוון שהן מסדירות את רמות ההורמונים.
איזוטרטינואין – תרופה שמיועדת לטיפול באקנה חמור במיוחד, שאינו מגיב לטיפולים אחרים. לצד היותה תרופה חזקה ויעילה, יש לה גם תופעות לוואי מסוכנות רבות ולכן נטילתה אסורה בהריון והיא מלווה בשימוש באמצעי מניעה יעילים במהלך כל הטיפול.
לעיתים יש צורך להמשיך את הטיפול באקנה גם כאשר הפצעים מחלימים או נעלמים, כדי למנוע הופעה של פצעי אקנה חדשים. יש לשוחח עם הרופא המטפל על הדרכים בהן ניתן למנוע את ההתפרצות המחודשת של פצעי בגרות.מומלץ להקפיד על שטיפה וניקוי של העור בעזרת תכשיר ניקוי עדין וכמובן להימנע מנגיעה ומחיטוט באזורים הנגועים בפצעי אקנה.
- בין הדרכים הנוספות למניעת הופעת פצעי אקנה ניתן לציין, בין השאר: שטיפת האזורים המועדים לפצעי אקנה פעמיים ביום, שימוש בתרופות נגד פצעי בגרות הנמכרות ללא מרשם על מנת לייבש את עודף החלב בעור, הימנעות מאיפור כבד והסרת איפור לפני השנה, לבישת בגדים שאינם צמודים לעור וכן מקלחת לאחר התעמלות או פעילות גופנית מאומצת.
