בדיקת סטרבוסקופיה

מהי בדיקת סטרבוסקופיה?

בדיקת מיתרי הקול באמצעות מכשיר סטרובוסקופיה מאפשרת לרופא מבט אל  רטט המיתרים, דבר שאינו מתאפשר בבדיקה אחרת של הגרון ומיתרי הקול.

כיוון שרטט המיתרים מהיר מאד – (כמאה מעגלים בשנייה אצל גבר ומאתיים מעגלים בשנייה באישה) העין האנושית אינה מסוגלת לקלוט שינויים מהירים שכאלו ולא תבחין ברטט המיתרים המהיר.

מטרת הבדיקה היא אבחון מדויק של הפרעות במיתרי הקול. זו הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, עם איכות התמונה החדה עם הרזולוציה המקסימלית.

 ניתן לזהות נגעים זעירים ביותר, שפירים או ממאירים, על ריריות המיתרים או בגוף המיתרים.

בטכנולוגיה ממוחשבת מושג אפקט של תנועה ב הילוך איטי המאפשר יכולת מעקב של הבודק אחר שינויים מזעריים במבנה ותפקוד המיתרים.

מיתרי הקול נמצאים עמוק בגרון, מעבר לסחוס התריס, ולא ניתן לראותם בבדיקה רגילה של הפה והלוע. בעבר בוצעה בדיקת מיתרי הקול בעזרת מראה קטנה שהוחדרה לחלל הלוע במקביל למשיכת הלשון כלפי חוץ. כיום מקובל להיעזר במכשור אופטי (אנדוסקופ) כדי לבדוק את הגרון ומיתרי הקול.

מכשיר הסטרובוסקופ מצויד במיקרופון המודד את התדירות הבסיסית של רטט המיתרים ובהתאם יוצר הבהוב של האור המוקרן על מיתרי הקול במהלך הבדיקה. על המסך מתקבלת תנועה מעגלית ואיטית של רטט מיתרי הקול, כזו שעין אנושית מסוגלת לקלוט והבודק יכול לאבחן ממצאים עדינים על מיתרי הקול ולהתרשם מתקינות רטט מיתרי הקול, או לחילופין מהימצאותם של נגעים שונים כמו יבלות על מיתרי הקול, ציסטה על מיתר קול, פוליפ על מיתר קול, צלקת וגידול.

בדיקת סטרובוסקופיה נחשבת ככלי הכרחי להערכה מיטבית של מיתרי הקול במקרים של הפרעות קול וצרידות.

בדיקה זו מתבצעת בעזרת מכשיר הנקרא אנדוסקופ. אלו סיבים אופטיים המחוברים למקור אור.

 קיימים שני סוגים של אנדוסקופים. האנדוסקופ הגמיש מוחדר בעדינות דרך האף ומתעגל כלפי הגרון באזור הלוע האפי.

 היתרון בשימוש באנדוסקופ גמיש הוא בכך שבמהלך הבדיקה הנבדק יכול להפיק קול ולדבר באופן רגיל וכך ניתן להתרשם מפעילות הגרון גם בזמן דיבור או שירה.

האנדוסקופ הקשיח מוחדר דרך הפה תוך משיכה עדינה של הלשון החוצה. היתרון בשימוש באנדוסקופ קשיח הוא בכך שכמות האור וגודל האנדוסקופ מאפשרים תמונה ברורה ומוגדלת של המיתרים המונעת עיוות אופטי של התמונה המתקבלת על המסך. כך ניתן לזהות נגעים עדינים על מיתרי הקול ולהתרשם בצורה מיטבית מתפקוד ומרטט המיתרים.

אצל מטופלים בעלי רפלקסים ערים, החשים אי נוחות בזמן הבדיקה, ניתן להוסיף חומר אלחוש לפה או לאף המשפיע למשך כעשר דקות ואז מתפוגג. משך זמן זה מאפשר לבצע את בדיקת הסטרובוסקופיה מבלי שהדבר יגרום לאי נוחות למטופל

הפרעות בקול וצרידות

הפרעה בהפקת הקול נובעת מגורמים שונים ומגוונים. ברוב המקרים, התלונה היא על צרידות; הקול יכול להישמע מחוספס, מאומץ, חורק, או אחר.

 צרידות קבועה מפריעה ליצירת תקשורת תקינה, ועלולה להגביל בעלי מקצוע רבים התלויים בקול שלהם ובהם מרצים, עורכי דין, טלפנים, עובדי הוראה וגננות, ועוד.

צרידות והפרעות קול דורשות התייחסות רפואית ופרא- רפואית ויש להימנע מקבלת טיפול על ידי מי שאינו מוסמך לכך, העלול לעיתים להיות מסוכן.

כל מקרה של צרידות קבועה הנמשכת מעל לשבועיים, דורש בדיקת רופא אף אוזן גרון, ובדרך כלל טיפול של קלינאי תקשורת בעל רישיון ממשרד הבריאות.

 

מערכת הפקת הקול-

היכולת שלנו להפיק קול תלויה בשלוש מערכות מרכזיות:

מערכת הנשימה, מיתרי הקול והחללים השונים בראש – חלל הפה, הלוע, האף, והסינוסים – המוגדרים בהקשר זה כחללי תהודה.

האוויר יוצא מהריאות דרך מיתרי הקול, מרעיד את המיתרים וכך נוצר קול. הקול מהדהד בחללי התהודה בראש ונשלח כלפי חוץ.

 

הגורמים העיקריים לצרידות:

-הפרעה פונקציונלית–  שימוש לא נכון במערכות שמפיקות את הקול (זהו המקרה הנפוץ יותר).

-הפרעה אורגנית – הנובעת מבעיה במבנה של המערכות הבאות: מיתרי הקול, בצקת, או תהליך דלקתי אחר היוצר נפיחות ורגישות יתר.

-תפקוד שרירים לא יעיל – הנובע למשל מעייפות, או מבעיות במערכת העצבים.

-גידול שפיר, או חלילה ממאיר.

-חריץ על מיתרי הקול (sulcus).

-שיתוק חלקי או מלא.

-מומים מולדים או נרכשים.

-חיך לא מתפקד או שסוע.

-בעיות נשימה.

-הזדקנות רקמות, בעיקר בקרב אוכלוסיה מבוגרת.

רופאים לבדיקת סטרבוסקופיה

ראשי > תחומי התמחות > בדיקת סטרבוסקופיה
whatsapp iso image The Butterfly Button