סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממארת(סרטנית) השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים בישראל.
מדי שנה מתגלים בארץ כ-3,400 חולים חדשים - כ-70% מהם עם גידולים חודרניים במעי הגס וכ-30% עם גידולי רקטום.
תחילתו של סרטן המעי הגס היא, במרבית המקרים, בפוליפים, שהם גידולים לא סרטניים הגדלים באיטיות, בקצב של כמילימטר בשנה. פוליפים גדולים עלולים להפוך לסרטניים.
הפוליפים שכיחים מאוד בקרב מבוגרים מעל גיל 50, ולאחד מכל ארבעה בני 50 יש כבר פוליפ אחד או יותר במעי הגס.
לא ניתן להרגיש בקיומו של הפוליפ, והדרך היחידה לזהות אותו היא בבדיקה. חשוב לגלות ולכרות את הפוליפים ועל ידי כך למנוע כמעט לחלוטין את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.
גילוי מוקדם מאפשר להגיע לכ-90% ריפוי, הודות לשיפורים בטיפול הכירורגי והתרופתי.
זאת ועוד: סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן היחידים שניתן למנוע אותם לחלוטין עוד לפני שהתחילו להתפתח - וזאת באמצעות ביצוע סדיר של בדיקות קולונוסקופיה, שבהן ייכרתו פוליפים קדם-סרטניים, שנים בטרם יהפכו לממאירים ומסוכנים.
בשנים האחרונות נרשמת יציבות במספר גילוי המקרים החדשים.
עם זאת, בזכות תוכנית הגילוי הלאומית (דם סמוי בצואה באופן סדיר/קולונוסקופיה על פי הצורך) עלה שיעור החולים המאובחנים בשלב מוקדם, וכתוצאה מכך עלו גם שיעורי ההישרדות וההחלמה, שכן אבחנה בשלב מוקדם מגדילה מאוד את סיכויי הריפוי מהמחלה.
תסמינים:
קיום של אחד או יותר מהתסמינים הבאים מחייב לבדוק את החשד שמדובר בסרטן המעי הגס אף שהם אינם מעידים בהכרח, כמובן, על סרטן המעי הגס:
· דם ביציאות.
· שינויים בהרגלי היציאות - שלשולים או עצירות שנמשכים יותר משישה שבועות, ואין להם סיבה ברורה.
· ירידה בלתי מוסברת במשקל.
· כאבי בטן חדשים חוזרים ונשנים.
· תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
· אנמיה.
אם החולה מתעלם מהסימנים האלה, ואכן מדובר בסרטן המעי הגס, הרי כעבור זמן מה עלולה להתפתח חסימת מעי שתסמיניה הם הקאות וכאבי בטן עזים וכן בטן נפוחה.
גורמי הסיכון:
מי שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים/אחים/אחיות) שחלה בסרטן המעי גס, מצוי בסיכון מוגדל לחלות במחלה, וגם היסטוריה משפחתית (אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה) של הימצאות פוליפים במעי הגס יכולה להעיד על כך.
כמו ברוב מקרי הסרטן, גם סרטן המעי הגס שכיח יותר בקרב מבוגרים: יותר מ־80% ממקרי הסרטן האלה מאובחנים בקרב בני 60 ויותר והוא נפוץ בעיקר בקרב בני 75 שנים ומעלה - גברים ובנשים במידה שווה.
כגורמי סיכון נוספים ניתן למנות מחלות מעי דלקתיות כרוניות כמו קרוהן וקוליטיס כיבית או תסמונות תורשתיות כמו פוליפוזיס משפחתית (FAP) או תסמונת לינץ.
החוקרים סבורים שהמקרים הרבים של סרטן המעי הגס שנצפו בשנים האחרונות בארצות המערב, ובכלל זה בישראל, קשורים ברובם לגורמי סיכון שהם חלק מסגנון החיים המערבי: צריכה מרובה של בשר אדום, של שומן מהחי, של מזונות תעשייתיים מעובדים כמו נקניקים, פסטרמות והמבורגרים תעשייתיים, ושל מלח – לצד צריכה מועטה מדי של מזונות טבעיים עתירי סיבים תזונתיים כדוגמת פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ועוד. גורמי סיכון נוספים הם השמנת-יתר, עישון, היעדר פעילות גופנית וצריכת אלכוהול מופרזת.
אבחון:
סרטן המעי הגס נמנה עם המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם, עוד לפני שהן פורצות.
שני האמצעים לגילוי מוקדם הם בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה.
ריפוי והחלמה:
כיוון שסרטן המעי הגס שאינו מתגלה בזמן עלול להיות קטלני, סיכויי הריפוי נגזרים מהיקף ההתפשטות של התאים הסרטניים.
ככל שמגלים את המחלה בשלבים מוקדמים יותר, כך משתפרים סיכויי הריפוי.
כך למשל, סרטן שמתגלה בשלב הראשוני ביותר, כשהוא מוגבל רק לדופן המעי, ניתן לרפא באופן מלא ב־90% מהמקרים.
סיכויי הריפוי יורדים באופן דרסטי כשהסרטן כבר מפושט ו"התנחל" באיברים אחרים כמו בכבד ובריאות.
יודגש כי סיכויי ההחלמה נקבעים לא רק על פי מידת ההתפשטות של הסרטן אלא גם על פי מידת מידת הממאירות שלו - ישנם סוגי סרטן אלימים יותר ואלימים פחות.
