בריחת שתן בלתי רצונית, המתרחשת בגיל שבו אמורה להיות כבר שליטה על שלפוחית השתן, הינה תופעה מוכרת ונפוצה. ברוב המקרים מושגת השליטה על השלפוחית בגילי שנה חצי עד שלוש אך כ-20% מבני החמש עדיין מרטיבים, כ-5% מבני העשר ו-1% מבני ה-18, בנים בשיעור גדול פי שניים לעומת בנות.
קיימים שני סוגים עיקריים של בריחת שתן: הרטבה ראשונית, המתייחסת למצב בו הילד לא היה "יבש" לתקופה של חצי שנה רצופה לפחות, הרטבה משנית: מתייחסת להרטבה שהחלה לאחר שהילד כבר היה יבש לתקופה של כחצי שנה.
איבוד השתן באופן בלתי רצוני יכול לקרות הן ביום והן בלילה, ובכל מקרה גורם לאי נעימות, לתסכול ולהפרעה בחיי היומיום. השליטה על השתן במשך היום מושגת, לרוב, לפני השליטה בבריחת שתן בלילה. חשוב להבין שברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה, והיא חלק מתהליך הגדילה, היא ניתנת לטיפול וכרוכה בסבלנות רבה ובתמיכה מצד ההורה.
הסיבות להרטבת לילה:
קיים מגוון סיבות להרטבת לילה אשר לעיתים קרובות נובעת משילוב מספר גורמים.
שלושת הגורמים העיקריים להרטבת לילה הם: ייצור יתר של שתן עקב ירידה בהפרשת ההורמון ADH בלילה; נפח שלפוחית קטן יחסית לכמות השתן שמייצר הילד בלילה; הפרעות במנגנון השינה והערות.
כייצור שתן רב בלילה תוגדר, אצל ילדים, כמות העולה על נפח השלפוחית, בעוד שבמבוגרים ההגדרה שונה. מבוגר ייחשב ליצרן של שתן רב, אם הוא מייצר בלילה יותר מ־30% מתפוקת השתן היומית שלו.
עם גורמים שיכולים לגרום לייצור שתן רב בלילה ניתן למנות שתייה מוגברת לפני השינה, ירידה בייצור ההורמון ADH בשעות הלילה וכן צריכה של חומרים משתנים לפני השינה - בעיקר קפאין המצוי במוצרי שוקולד, בקפה ובתה.
כדי להשיג שליטה במתן השתן בזמן השינה, נדרשת אינטראקציה בין כמה אזורים במוח לבין שלפוחית השתן: אזור מסוים אחראי לעומק השינה, אזור אחר שולט על ההתעוררות בתגובה לקולות או לשלפוחית מלאה ואזור אחר אחראי לדיכוי ההתכווצות של שלפוחית השתן כתוצאה מגירוי של שלפוחית מלאה.
על־פי מחקרים אחדים, ילדים הסובלים מהרטבת לילה אינם מתעוררים בקלות מרעשים כמו ילדים שלא סובלים מהרטבת לילה.
סוגי טיפולים בבריחת שתן ביום ובלילה
קיימות מספר דרכים באמצעותן ניתן ללמד את הילד להיות מודע לצורך להתרוקן הן ביום והן בלילה. בלילה – הצמדת חיישן וזמזם קטנים לבגדי הילד וקולטים את הרטיבות – ובאמצעות צפצוף מעיר את הילד כדי שילך לשירותים. דרך התנהגותית נוספת היא עבודה על חיזוק וקואורדינציה של שרירי רצפת האגן והשלפוחית כדי לשפר את השליטה על הטלת השתן. לצורך התרגול יש לדעת מה קיבולת השלפוחית, לבצע מאזן נוזלים ולקבוע זמני שתיה והשתנה, מניעת שימוש בחומרים משתנים כדוגמת קפה, קולה, שוקולד, קביעת זמני התעוררות בלילה וכן שימוש נכון בשרירים בעיקר בזמן הטלת שתן או התאפקות - הרפיה וכיווץ.
טיפול תרופתי בבריחת שתן, בהמלצת רופא, במקרים של בריחת שתן בלילה - ניתן להשתמש בתרופה לצורך העלאת רמות ההורמון ADH . תרופה אחרת, הנקראת ,IMIPRAMINE פועלת על המוח והשלפוחית. במקרים של פעילות יתר של השלפוחית, ניתן לתת תרופה להרגעת השלפוחית.
