כיב(פצע) התריסריון מאופיין בנוכחות פצע כרוני ברירית התריסריון.
המקום השכיח ביותר למציאת הכיבים העיכוליים הוא בחלק הראשון של התריסריון (בצל התריסריון), בדופן הקדמית או האחורית שלו.
מקומות פחות שכיחים למציאת הכיבים הללו - הרירית שלאחר בצל התריסריון, או, במקרים נדירים - בחלק האחר של התריסריון. כארבעה מיליון חולי כיב תריסריון חדשים מאובחנים בארצות הברית מדי שנה.
משך שנים רבות רווחה ההנחה כי אורח חיים מתוח הרווי דאגה ועישון הוא הגורם לכיב קיבה או לכיב תריסריון. כיום ידוע כי רובם המכריע של הכיבים הם תוצאה של זיהום בחיידק הנקרא הליקובקטר פילורי. חיידק זה מצוי בקיבה באחוזים גבוהים של האוכלוסיה מבלי לגרום לכיב.
מחקרים מראים שעישון מגביר את הסיכויים לפתח אולקוס, ומאט את תהליך הריפוי של כיבים קיימים.
כמו כן, קפאין גורם לעליית הפרשת החומצה בקיבה, אשר עלולים להחמיר את הכאב של כיב קיים.
אף שאין קשר מוכח בין צריכת אלכוהול לבין כיבי קיבה, כיבים שכיחים יותר אצל אנשים הסובלים משחמת הכבד, מחלה הנובעת לרוב מצריכת אלכוהול מוגברת.
למרות שהלחץ הרגשי כבר לא נחשב כגורם לכיבים, אנשים עם כיבים לעתים קרובות מדווחים כי הלחץ מגביר כאב כיב וכמוהו גם מתח גופני שעשוי להגדיל את הסיכון לפתח כיבים, במיוחד בקיבה . לדוגמה, אנשים עם פציעות כגון כוויות חמורות, או כאלו שעברו ניתוח משמעותי נדרשים לטיפול קפדני על מנת למנוע סיבוכים כיביים.
להיווצרות הכיב תורמים לעתים גם חומצה הידרוכלורית ועכלן וכן תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות כגון אספירין, איבופרופן, נפרוקסן ועוד.
תסמינים ואבחון:
הסימפטום הנפוץ ביותר הוא כאב מכרסם או צריבה באזור רום הבטן בין החזה ואזור הטבור. לעתים קרובות מורגש הכאב בין הארוחות ובשעות המוקדמות של הבוקר ומשכו כמה דקות ועד כמה שעות.
תסמיני כיב פחות נפוצים עשויים לכלול בחילות, הקאות, תיאבון לקוי, אובדן משקל, עייפות וחולשה וגיהוקים.
אבחון המחלה כראוי חשוב במיוחד כדי להבדיל בין כיב על רקע החיידק הליקובקטור פילורי ובין גורמים אחרים.
זיהום בהליקובקטר ניתן לאבחון באמצעות תבחין סרולוגי, תבחין נשימה עם שינן (אוריאה) מסומן, תבחין לנוכחות אוריאזה, המפרק שינן לאמוניה ולמים, תרבית רקמה או באמצעות PCR - בדיקה ביולוגית מולקולרית.
