מחלת אבני כיס המרה היא מהנפוצות באוכלוסייה המתבגרת – כ-10% - אך קיימת גם בילדים. שכיחות המחלה עולה עם הגיל והיא נפוצה אצל נשים יותר מאשר בגברים.
נוזל המרה מורכב מרכיבים שונים, אשר ריכוזם נשמר בשיווי משקל מסוים. כאשר יש הפרעה בשיווי המשקל (למשל במצבים של עודף כולסטרול או בילירובין) נוצרים משקעים קשיחים המכונים אבני מרה.
אבני המרה יכולות להיות בכיס המרה או בדרכי המרה עצמן, המנקזות מרה מהכבד אל המעי. היות שקוטר דרכי המרה צר יותר, אבנים בדרכי המרה עלולות לגרום לחסימה של ניקוז המרה ועקב כך לכאבים, לחום, לצהבת ולזיהומים.
אבני כולסטרול נוצרות כשהמרה מכילה יותר מדי כולסטרול או בילירובין, פחות מדי מלחי מרה או כשכיס המרה אינו מתרוקן כראוי. אבני פיגמנט נוצרות בחולי שחמת, בחולים עם זיהומים של דרכי המרה ובסובלים ממחלות המטולוגיות תורשתיות כגון אנמיה חרמשית.
בין הגורמים למרה ליטוגונית בכבד ניתן לציין ייצור יתר של כולסטרול, הפרשת יתר של בילירובין בלתי מסיס, וייצור מופחת של מלחי מרה ולציטינים.
דלקות בכיס המרה נגרמות כתוצאה מספיגת מלחי מרה, הפרשת חלבון, יצירת מוקד של דבריס והפרשת מלחים אנאורגניים.
תסמינים:
פעמים רבות אבנים בכיס המרה אינן גורמות לתסמינים כלל ולא ניתנות לאבחון ללא בדיקת הדמיה. במקרים של חסימת מוצא כיס המרה, חסימת דרכי המרה או חסימת צינור ניקוז הלבלב, התסמין השכיח ביותר הוא כאבים ברביע הימני העליון של הבטן, בעיקר אחרי ארוחות, אם כי הכאב יכול להופיע במקומות אחרים בגוף כגון כתף ימין או בין השכמות. הכאב יכול להימשך מספר שעות. בנוסף יתכנו הקאות, חום, צמרמורות ואף צהבת, תלוי בחומרת המצב.
אבחון וטיפול:
האבחון מתבצע באמצעות אולטרסאונד - בעיקר לאבחון באבנים בכיס המרה. ההדמיה המתקבלת פחות מדויקת כאשר מדובר באבנים בדרכי המרה. כמו כן, ניתן לאבחן באמצעות CT, MCRP או באמצעות
פרוצדורה אנדוסקופית להדגמת דרכי המרה – ECRP.
כאשר מאובחנות אבני מרה בכיס המרה אצל אנשים שאינם סובלים מתסמינים ושאינם נמנים על אוכלוסיית סיכון, בדרך כלל אין צורך בטיפול. תכנית טיפולית תקבע לרוב כאשר ישנה הסתמנות או כאשר המטופל נמנה על אוכלוסייה המוגדרת בסיכון מוגבר. ההחלטה מתבצעת בהתאם לשיקול דעת הרופא המטפל ובעצה אחת עם המטופל.
הטיפולים האפשריים במקרה כזה הינם:
· כריתת כיס המרה - כאשר אבני המרה סימפטומטיות. לאחר כריתת כיס המרה, המרה זורמת ישירות מהכבד למעי הדק. תופעת לוואי אפשרית היא שלשולים הנובעים מכך שהמרה לא מאוכסנת יותר בכיס המרה.
· המסת אבני מרה - טיפול תרופתי פומי שממעטים להתוות עקב תופעות הלוואי והצורך בשימוש קבוע.
· ריסוק אבני מרה ע"י גלים (Extracorporeal Shock Wave Lithotripsy) ופליטה של שאריות האבנים דרך דרכי המרה מבלי לגרום לחסימה. טיפול זה מקובל בעיקר כשמדובר באבנים גדולות בצינורות המרה ולא בכיס המרה.
