דאבת השרירים (פיברומיאלגיה) היא תסמונת חדשה יחסית בתחום הראומטולוגיה, המאופיינת בכאב מפושט, בעייפות וברגישות עזה. הכאב מפושט במערכת השרירים ואינו נגרם על ידי דלקת מפרקים. בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית בהבנת המנגנון העומד מאחורי תסמונת דאבת השרירים ובפיתוח תרופות יעילות לטיפול במצב זה אך הטיפול בדאבת השרירים אינו יכול להיות מבוסס רק על תרופות ויש חשיבות מרכזית למרכיבי טיפול נוספים, כמו פעילות גופנית וטיפול משלים. הכרת התסמונת ומהלכה חשובה הן עבור החולים והן עבור בני המשפחה ואנשי הצוות הרפואי המלווים אותם.
אבחנה:
אף שקל לאבחן את תסמונת דאבת השרירים על סמך סיפור המחלה ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית, לא קיימת כיום בדיקת הדמייה או בדיקת מעבדה המסייעות לאבחנה של דאבת השרירים. לפיכך בדיקות עזר משמשות במקרה זה כדי לשלול נוכחות של מחלות אחרות (בעיקר מחלות דלקתיות( אשר עלולות לגרום לכאב מפושט. לא פעם חולי דאבת השרירים עלולים לעבור שורה ארוכה של בדיקות בניסיון למצוא אבחנה חלופית ורצוי להימנע מבדיקות אשר אינן נחוצות.
הקריטריונים לסיווג תסמונת דאבת השרירים מגדירים כי חולה יסווג כלוקה בדאבת השרירים, בהתקיים כאב מפושט בכל חלקי הגוף (גפיים עליונות, גפיים תחתונות ועל פני עמוד השדרה) במשך שלושה חודשים, בנוכחות לפחות 11 מתוך 18 נקודות רגישות בבדיקת הגוף. עם זאת, במשך השנים נמתחה ביקורת על תקפותן של נקודות הלחיצה לצורך אבחון וכיום מתגבשים קריטריונים חדשים, שעדיין אינם קורתסופיים, אשר שומטים את ההתבססות על נקודות לחיצה ומסתמכים על דיווח של הנבדק בנוגע למספר האיזורים הכואבים.
דרכי טיפול:
הטיפול בדאבת השרירים נחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי.
טיפול התרופתי בדאבת השרירים מתבסס על מספר תרופות המשפיעות על עיבוד כאב במערכת העצבים המרכזית. חלק מתרופות אלו הן במקורן תרופות נוגדות דיכאון, אך תרופות אלו יעילות גם אצל חולים שאינם סובלים מדיכאון.
הטיפול שאינו תרופתי כולל פעילות גופניתכ נדבך מרכזי. הפעילות המועדפת היא פעילות בעלת אופי אירובי, שמפעילה הן את הלב והריאות והן את מערכת השרירים: הליכה, שחייה, ריקוד ורכיבה על אופניים. חשוב להתחיל בפעילות באופן הדרגתי ולהתמיד בה בצורה סדירה ככל האפשר. טיפולים שונים במים חמים יכולים גם כן להקל, כמו גם רחצה בחמי מרפא.
החולים בדאבת השרירים, כמו גם במצבים אחרים הכרוכים בכאב כרוני, עלולים לסבול מפגיעה משמעותית באיכות החיים וברמת התפקוד החברתי. שינוי זה גורר לעיתים קרובות תסכול ודכדוך. רגשות שליליים מסוג זה עלולים להעצים את הנזק וליצור מעגל קסמים של כאב ודכדוך. לכן, בנוסף לשיטות הטיפול שתוארו, יש מקום לטיפול פסיכולוגי משלים בדאבת השרירים, אשר מטרתו לזהות ולצמצם דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים.
חולים רבים הסובלים מדאבת השרירים נעזרים גם בשיטות של רפואה משלימה להקלה על הסימפטומים וקיימים מחקרים רפואיים אשר מנסים להעריך בצורה מבוקרת את יעילותם של טיפולים אלו. כיעילים ביותר נחשבים הטיפולים המשלבים בין תנועה למדיטציה והרפייה, לרבות טיפולי טאי צ'י ויוגה וכן טיפולי אקופונקטורה.
