קיימות מספר מחלות הפוגעות במערכת העצבים או מחלות שריר הגורמות לתפקוד שרירים לקוי, ובשל כך גורמות לתפקוד לא תקין של הגפיים וכמובן של הילד.
חלק מהבעיות מאובחנות מיד לאחר הלידה וחלקן מאובחנות במהלך ההתפתחות של הילד/ה.
מחלות נוירומוסקולריות אומנם עלולות להופיע אצל כל ילד, אך שכיחות יותר בקרב פגים וילודים שעברו לידה טראומתית.
חלק מהמחלות הגורמות לבעיות עצב-שריר(נוירומוסקולריות) הינן גנטיות ולחלקן אף קיימות בדיקות טרום הריון אשר נכללות בבדיקות הסקר שבני זוג רבים מבצעים לפני תכנון הריון ובמהלכו.
הגורמים העיקרים הם פגיעה במוח, בחוט השדרה או פגיעה היקפית בתפקוד עצבים ו/או שרירים.
בעיה זו יכולה להתבטא בחולשת שרירים, במתח שרירים נמוך (היפוטוניה) או במתח שרירים גבוה (ספסטיות).
תופעות אלה משפיעות על תנועה ויציבות המפרקים ובשל כך גם על התפקוד הכללי.
הבעיה הנפוצה ביותר היא שיתוק מוחין (CEREBRAL PALSY-CP) הנובעת מפגיעה במוח בשלבי התפתחות מוקדמים.
הפגיעה יכולה להיות בחיים העובריים, סביב הלידה או לאחר הלידה וכן כתוצאה של חבלה מוחית או מחלות שונות.
בשיתוק מוחין הפגיעה במוח אינה מתקדמת אך הביטוי של פגיעה זו יכול להחמיר עם גדילת הילד כתוצאה ממתח שרירים גבוה, מקיצור שרירים, מקשיון מפרקים ועיוותים בעצמות הגפיים או בעמוד שדרה.
הטיפול בבעיות האורתופדיות הקשורות בשיתוק מוחין הינו רב-תחומי ומבוסס על טיפול תרופתי, טיפול פיזיותרפי, שימוש בעזרים לניידות וכן טיפולים ניתוחיים.
בקרב ילדים עם בעיות נוירומוסקולריות, מעקב תקופתי שגרתי אצל אורתופד ילדים והתמדה בשימוש בעזרי ניידות ובטיפולים פיזיותרפיים עשויים לדחות ואף למנוע צורך בטיפולים ניתוחיים או להפחית את היקף הניתוחים הנדרשים.
כמו כן, קיימת חשיבות ניכרת למעקב קבוע על מצב מפרקי ירך באמצעות צילום אגן המבוצע אחת לשנה ברוב המקרים ומשתנה לעתים תדירות בהתאם לצורך. יצוין כי אצל שליש מהילדים הלוקים ב CEREBRAL- PALSY קיימת בעיה במפרקי ירך ולכן קיימת חשיבות רבה למעקב זה.
טיפולים לא-ניתוחיים קיימים לבעיות נוירומוסקולריות:
ישנו מגוון רחב של טיפולים שאינם ניתוחיים, בין טיפולים אלו ניתן לציין פיזיותרפיה אשר מטרתה לשמור על מתח שרירים מתאים ככל הניתן לניידות, לשמור על טווחי תנועת המפרקים השונים
ולשמור או אף לשפר את יכולת התפקוד העצמאי, בהתאם ליכולותיו של הילד.
הפיזיותרפיה כוללת טיפול במים (הידרותרפיה) בהתאם לצורך.
טיפול אפשרי נוסף הוא באמצעות סדים תפקודיים שונים, אשר מטרתם לסייע, הן לשמירה על טווחי התנועה במפרקים שונים והן לשפר את יכולת הניידות או התפקוד של הילד.
התאמת סוג הסד הינה תהליך המצריך ניסיון רב ומתבצע על ידי אורתופד ילדים, לעיתים קרובות תוך שילוב פיזיותרפיסטים ובהתייעצות עם אורתוטיסט המומחה בהכנת סדים.
הסד יותאם לאחר היכרות מעמיקה עם הילד וסביבתו, יכולת הניידות הקיימת וההישגים הצפויים.
הבדלים קטנים בין סדים שונים עשויים להביא הבדלים גדולים ברמת הניידות והתפקוד.
כמו כן, קיימים גם טיפולים להפחתת מתח שרירים באופן לא ניתוחי; כאשר מדובר במטרה של הפחתה כללית של מתח השרירים בכל הגוף,
מדובר בתרופות הניתנות על ידי נוירולוג ילדים.
לעיתים, המטרה הינה הפחתה של מתח שרירים במקום מסוים, לדוגמה מתח גבוה של השרירים האחוריים של השוק (הסובך.(
במקרים אלו, עשוי אורתופד ילדים או נוירולוג ילדים להמליץ על טיפול מקומי בזריקות מרפות שרירים (בוטוקס(.
